"אבל הבעיה היא אצל הילד, לא אצלנו"

זה המשפט ששומעים הכי הרבה כשמציעים הדרכת הורים, ולכן חשוב להתחיל ממנו. הדרכת הורים לא אומרת שההורים אשמים. היא אומרת משהו הפוך ומעצים: ההורים הם הכוח הטיפולי החזק ביותר בחיי הילד. הילד פוגש מטפלת שעה בשבוע, אתכם הוא פוגש כל היום, כל יום. שינוי קטן אצלכם מכפיל את עצמו עשרות פעמים בשבוע.

מחקר ופרקטיקה מראים שוב ושוב: בגילאים הצעירים, ולעיתים קרובות גם בגילאי בית הספר, עבודה עם ההורים מביאה שינוי מהיר ויציב יותר מטיפול בילד לבדו. ולפעמים השילוב של שניהם הוא המנצח.

למי זה מתאים?

  • הורים לילדים עם התפרצויות זעם, קשיי ויסות או תוקפנות
  • הורים שמתקשים בהצבת גבולות, או שנמצאים במאבקי כוח יומיומיים
  • הורים לילדים חרדתיים, נמנעים או מסתגרים
  • הורים לילדים על הרצף האוטיסטי או עם קשב וריכוז, שרוצים כלים מותאמים
  • משפחות בתקופות מעבר: לידת אח, מעבר דירה, פרידה וגירושין, אבל
  • וגם פשוט הורים שמרגישים שהם מגיבים ולא מנהלים, וכבר לא נהנים מההורות

איך נראה התהליך אצלי במכון?

  1. מפגש היכרות והגדרת מטרות. מה מטריד, מתי זה קורה, מה כבר ניסיתם. יחד מגדירים שתיים שלוש מטרות ממוקדות, לא "לתקן את הכל".
  2. הבנת התמונה. מאחורי כל התנהגות יש צורך. אנחנו מפענחים יחד מה הילד מנסה להגיד דרך ההתנהגות, ומה בתגובות הקיימות משמר את המעגל.
  3. כלים מעשיים, מותאמים לכם. לא הרצאה גנרית: תסריטים מדויקים לרגעים הקשים שלכם, ניסוח גבול, בניית שגרה, תגובה להתפרצות, חיזוקים שעובדים.
  4. ניסוי בבית ועדכון. בין המפגשים מיישמים, ובמפגש הבא מדייקים לפי מה שקרה בפועל. תהליך ממוקד נמשך בדרך כלל מספר מפגשים, לא שנים.
בהדרכת הורים אין הורים מושלמים ואין שיפוטיות. יש שני אנשים שאוהבים את הילד שלהם ורוצים כלים. זו נקודת הפתיחה, וממנה רק מתקדמים.

ומה אם הילד בכלל לא משתף פעולה?

זה בדיוק היופי: להדרכת הורים לא צריך את הסכמת הילד. גם ילד שמסרב לטיפול מרוויח מהורים שמגיבים אחרת. במקרים רבים, אחרי תקופה של עבודה הורית, הילד עצמו נעשה פתוח יותר לטיפול, כי הבית כולו כבר נמצא במקום אחר.

ויסות רגשי אצל ילדים

המדריך המלא להתפרצויות

לקריאה ←

חדר שלווה ומרחב"ב

מה עושים במסגרות החינוך

לקריאה ←

הכנה רגשית לכיתה א

ליווי הורים במעבר הגדול

לקריאה ←